גמילה מהתמכרות

• רצון עז ודחף כפייתי להשתמש בחומר או לבצע פעילות שאליה אדם מכור (למשל אכילה כפייתית, יחסי מין או הימורים).
• חוסר שליטה על כמות וזמן שימוש בחומר או קושי בהגבלת זמן הפעילות הממכרת.
• הופעת תופעות גופניות ופסיכולוגיות, כאשר מפסיקים שימוש בחומר או כאשר לא מבצעים את אותה פעילות (תופעות גמילה).
• התפתחות ההרגל, כך שדרושה כמות הולכת וגדלה של חומר, כדי להשיג את אותו האפקט או לחלופין צורך בפעילות ממכרת מוגברת.
• הזנחה של תחומי חיים עיקריים וחשובים בשל שימוש בחומר או בפעילות הממכרת.
• התמדה בשימוש או בפעילות וחוסר יכולת להפסיק למרות המודעות המשתמש שהדבר גורם לנזק. 

האדם שחווה את "בור הריקנות השחור" מנסה בכל דרך אפשרית להימנע מלפגוש ולהרגיש את הבור הזה ואף מנסה למלא אותו בכל מיני דרכים – בחומרים, חפצים, התנהגויות או יחסים עם אנשים. בעזרת השימוש בגורמים חיצוניים, המשנים את מצב הרוח והתודעה הטבעי, האדם מצליח לטשטש ולהתנתק מתחושת הריקנות, חווה סיפוק מיידי והרגעה זמנית של כאב ותסכול. בפעמים רבות, אפקט השימוש מלווה גם בריגוש עוצמתי ובתחושת ביטחון עצמי מוגבר, מה שמעמיק את התלות של האדם בחומר או התנהגות בהם הוא משתמש.

כך נלכד האדם למלכודת ההתמכרות – צריכה חוזרת של עוד ועוד מאותו הדבר, בכדי להתנתק מהתחושות המעיקות שהוא חווה בעולמו הפנימי, לפחות לשניה אחת. ככל שאדם מנסה למלא את הריקנות הפנימית והשימוש הופך לכפייתי ואובססיבי, כך גם תחושת "הבור השחור" גדלה ונפערת בתוכו והופכת לבילתי נשלטת. האדם מתחיל להאמין, כי הפסקת השימוש וגמילה מהתמכרות תיאלץ אותו להיפגש עם הריקנות העזה שתבלע את חייו וזה בבחינת מוות עבורו.